נדר כאמצעי להילחם בנפילות בצניעות

תשובה:

ה"שיטה" של נדרים כנגד נפילות מוכרת לי, והאמת היא שיש לה מקור בדברי חז"ל.
חכמים מביאים שנדרים יכולים (וממקורות מסויימים משמע שהם נועדו בשביל זה), לעזור לחזק מי שעבירה הפכה לו להרגל, או שהוא מרגיש שהוא לא יכול לעמוד בניסיון. ואז הוא נודר, וזה מחזק אותו לעמוד נגד הניסיון.
ככה אומרים חכמים שבועז התגבר על התאווה לרות, כשהיא באה אל מרגלותיו בלילה... ועוד....

אולם גם שמעתי על הצד ההפוך, ורבים אמרו לי, שבסופו של דבר, אולי לא בפעמים הראשונות, גם ה"חיזוק" של הנדר נחלש, ואז נופלים או חוטאים, וזה גורם למעשה לחטא כפול... גם החטא עצמו וגם הנדר. שפעמים רבות הוא חמור יותר מהחטא עצמו... כלומר- הפרה של נדר היא חמורה מהרהור או ראיה אסורה.

ככה שזו בעיה.

אם אתה ממש במצב של נפילות, במשך תקופה ארוכה ובמאבק בלתי פוסק, לא הייתי ממליץ על נדר מפורש. כפי שכתבת, ומנסיוני, זה לא עומד לתמיד ובסוף נופלים למרות הנדר. ואז יש בעיה (כי איך מתירים נדר ש"לא לחטוא"? אף אחד לא יתיר את זה...),
ולכן לא הייתי ממליץ על זה כפתרון.

אולם שמעתי על כאלה שעושים משהו אחר- הם לא נודרים "שאני לא אפול", אלא נודרים (או מקבלים על עצמם בקבלה גמורה, בלי נדר... דהיינו קבלה מוחלטת, בלי הנדר...), שאם הם יפלו, הם יתנו סכום כסף גבוה, יחסית להם, לצדקה...

לדוגמא- אם אני אפול, אני מקבל עלי בקבלה גמורה ומוחלטת, בלי נדר, שאתן 150 ש"ח לצדקה... (או כל סכום אחר שהוא מרתיע מבחינתך, אבל שניתן לעמוד בו). ואז, יש רתיעה עמוקה מביצוע החטא, כי אף אחד לא אוהב להוציא כסף סתם. ומצד שני, אם ח"ו נפלת- יש מוצא מ"הנדר", כי אתה נותן את הכסף. זה לא נחמד ולא קל לתת סכום גדול, אבל זה מסיר את נושא העבירה של הנדר החמור... יש את הרתיעה ויש מזה "מוצא".

שמעתי מכמה נופלים של ממש, שזה מאוד מאוד עוזר.